קודם כל אני לא מבין מה זה נחשב מיתון…
ההייטק הוא עדין היה ויהיה מנוע הצמיחה של המשק על 14% עובדיו ו40% מערך הייצוא במדינת ישראל.
מדינה כה קטנה שטענתי בעבר שצריכה להגיע לכ50%+ עובדים שיהיו מוכרים כעובדים בהייטק
וכל עוד אנחנו לא שם ככה גם המילה מיתון היא לא נכונה..
מיתון זה מצב של האטה, מצב של חוסר וודאות , שמכווצים את הכיסים.
האם אחרי שנתיים של קורונה שהביאה את העולם לביצועי שיא באון ליין – מצב שכולם בבית , אין חו”ל , אין תיירות לא פנים ולא של חו”ל , אין מסעדות, אין הופעות רק לשבת כל היום בבית ולגלוש ולסלוק מצב שהביא לפעמים למצב שעסקים עשו 300% יותר ממה שהם קיוו לעשות – שזה מדהים!
אבל… איך אומרים? החגיגה נגמרה – העולם חזר לסורו ואנחנו צריכים לחזור לנורמה- כי תקופה כמו מגפה עולמית זה משהו שקורה ב100 שנים..לא כל שני או חמישי
ולכן העניינים חזרו לנורמה לפני הקורונה..ככה שכל עניין המיתון הוא נטו באזז תקשורתי כדי לייצר קריאה של כתבות שבאותם כתבות יש איך לא פרסומות שמממנות את אותו גוף תקשורת שמפרסם את הכתבה.
לכן כותרות של כתבות כמו:
“אל תקנאו בהם: צפי לאלפי מפוטרים בהייטק בשל עצירת הגיוסים”
“המשבר בשווקים, גרסת ההייטק: הסטארט־אפים מצמצמים גיוסי עובדים”
“המשבר הנוכחי לא מזכיר שום דבר שקדם לו”
הם לא רק אלא קליקבייטס (מהמילה קליק – בואו ללחוץ על המודעה)
כי ככה דרכו של עולם… בסופו של דבר הכלכלה היא מה שמניעה את המשק.
אני לא רואה כאן אפילו מקום של לצעוק גל של מפוטרים או להתחיל לראות משבר רציני באופק – פשוט חזרנו לימי טרום קורונה , וכל העלייה הענקית של השוק בתקופת הקורונה עצמה הייתה לא יותר מאשר סיפטום מסויים שהביא ל200-300%+ בביצועים , נכון זה פסיכי , נכון זה רדיקלי, אבל זה המצב.
כמו שציינתי פשוט חזרנו לימים לפני .. ימים שבהם אפשר לטוס, לנפוש, לטייל , לאכול בחוץ , ללכת להופעות וזה נקרא נורמה, וזה מה שההייטק עובר כרגע נורמליזציה.
ואם הנורמלי החדש הוא מיתון אז כנראה תקופת הקורונה היוותה אקסלרייטור (האצה) אדיר למשק ובוסט אדיר לתעשיית ההייטק ובמיוחד לתעשיית הפרסום של ההייטק (ADTECH)
